ליבנה מרטון ואח' נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ

החלטה

1.ביום 14.2.13, בהמשך להחלטה מיום 10.1.13 ולאחר שהצדדים לא הגיעו לכדי הסכמה בדבר זהותו של מומחה מוסכם, מינה בית המשפט מומחה מטעמו, כב' השמאי דורון דרומר (להלן: "המומחה").

2.המבקשים הגישו בקשה לפסילתו של המומחה ומינוי מומחה אחר תחתיו מאחר והמומחה מצדד אך בהיבט טכני בלבד וזאת בהסתמך על כתבה שמצאו באינטרנט וכן מהטעם שהשמאי מטעמם מסוכסך מזה שנים עם המומחה.

3.כמו כן, חוזרים ומבקשים התובעים למנות אחד מהשמאים שהוצעו על ידם.

4.המשיבה 2 הגישה תגובתה לבקשה ובה הינה מבקשת לדחותה. המשיבה טוענת שאינה נמצאת בקשרי עבודה עם המומחה וכן שרוב השמאים עובדים עם חברות ביטוח שונות ובכך תלויה פרנסתם. המשיבה וטוענת שהינה סומכת על המומחה ושאין כל סיבה שמצדיקה פסילתו.

5.ביום 9.4.13 נתבקשה תגובת המבקשים לתגובת המשיבה וביום 18.4.13 הוגשה מטעמם הודעה של השמאי מטעמם לפיה יש בינו לבין המומחה משקעי עבר.

6.בית המשפט ממנה מומחה מטעמו כאשר המומחה משמש כזרועו הארוכה של בית המשפט והוא חב חובת נאמנות לבית המשפט. הלכה היא כי משמונה מומחה מטעמו של בימ"ש חזקה היא כי הוא ינהג באופן מקצועי, יעשה מלאכתו נאמנה ויגיש את חוות דעתו על סמך אמינותו, מהימנותו, מקצועיותו ויושרו ואין חשש כי יסטה לטובת צד זה או אחר.

7.בכדי לבטל מינויו של מומחה שמונה מטעם בימ"ש, יש צורך בחשש כבד וממשי כי תפקודו

יהיה נגוע במשוא פנים, מקצועיות שאינה מתאימה או ליקויים הנוגעים ללב המינוי שיש בכוחם לשמש בסיס לכך שדעתו של המומחה ואופן תפקודו במהלך המינוי יהיו לוקים בחסר.

8.טענתם של התובעים בכל הנוגע לפרסום דברים כביכול באינטרנט, מבלי שאלו הוצגו בפני בימ"ש, נטענה בעלמא ואיני מקבל פרסום באינטרנט, ככל שהיה, כטעם לביטול מינויו של מומחה מטעם בימ"ש. אף אם דעתו המקצועית, כביכול, של המומחה אינה כדעת מי מהצדדים, אין הדבר מהווה עילה לביטול המינוי מטעמו של בימ"ש. אין זה מתקבל על הדעת שבימ"ש יבטל מינויו של מומחה כל עת אשר אותו מומחה הביע בעבר דעה שאינה מתיישבת במדויק עם דעותיו של אחד מהצדדים בתיק ובימ"ש אינו מחויב למנות מומחה אשר דעותיו הינן אך כדעת מי מהצדדים בתיק.

9.בנוסף, לא מצאתי ממש בטענותיהם של המבקשים לכך שהמומחה עבד בחברת ביטוח. טענה זו נטענה אף היא בעלמא וללא כל תימוכין וטענה זו נסתרה ע"י הנתבעת שהצהירה שאינה מכירה המומחה. יש לציין שאף אם המומחה עבד ו/או עובד עם חברות ביטוח, אין בדבר בכדי להעיד על כך שמרגע מינויו כמומחה מטעם בימ"ש יפעל במשוא פנים.

10.בכל הנוגע לטענת המבקשים לכך שהיחסים בין המומחה לבין השמאי מטעמם עלו על שרטון כטעם לביטול המינוי, הנני דוחה טענה זו. מקובלת עלי בעניין זה עמדתו של בימ"ש בבש"א 21978/08 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' אריכא (פורסם בנבו), שם נקבע:

."אך טבעי הוא כי במהלך חקירה יווצר חיכוך מסוים ו/או מתח מסוים בין עורך דין לבין עד. מתח כזה ו/או חיכוך כזה אינם מהווים בשום פנים ואופן סיבה לפסילת מינויו של מומחה, מה עוד שאין בקיומו של מתח שנוצר – אם נוצר – בין עורך דין לבין עד מומחה כדי לפגוע באוביקטיביות של העד המומחה, דבר שממילא גם לא נטען."

לא מצאתי שיש בהצהרתו של השמאי מטעם המבקשים לכך שהיו "עימותים" בינו לבין המומחה שהגיעו לבימ"ש ואך דעותיו של השמאי מטעם המבקשים התקבלו, כטעם שיש בו בכדי לפסול את המומחה. ראשית, השמאי מטעם המבקשים לא תמך את טענותיו לעניין היקף העימותים ותוצאותיהם באסמכתאות ובנוסף, גם אם דעותיהם של המומחה והשמאי מטעם המבקשים אינן מתיישבות אחת עם השנייה ובימ"ש נאלץ להכריע בנושא, אין הדבר מגיע לכדי חשש למשוא פנים. יתירה מכך, אם וככל אך דעותיו של השמאי מטעם המבקשים התקבלו בעבר (כטענת השמאי מטעמם), ממה חששם?

11.לסיכומו של דבר, בקשתם של המבקשים לפסילתו של המומחה נדחית בזאת.

12.בנסיבות העניין איני עושה צו להוצאות.

13. הצדדים יפעלו כאמור בהחלטה מיום 14.2.13 ויפנו למומחה לצורך השלמת חוות דעתו.

14.הצדדים רשאים ליידע את המומחה על כך שעליו להמשיך בתפקידו מטעם בית המשפט וזאת מבלי להתייחס למהות החלטה זו ומבלי להעבירה לידיו.

המזכירות תקבע ת.פ. 45 יום מהיום.

ניתנה היום, י"א אייר תשע"ג, 21 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.